א
א מְבַשְּׂרִים אָנוּ לָכֶם אֶת הַהוּא שֶׁהָיָה מִבְּרֵאשִׁית, אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וְרָאִינוּ אוֹתוֹ בְּעֵינֵינוּ, רָאִינוּ וְמִשַּׁשְׁנוּ בְּיָדֵינוּ -- אֲשֶׁר הוּא דְּבַר הַחַיִּים. |
ב וְהַחַיִּים נִגְלוּ, וְרָאִינוּ וּמְעִידִים אָנוּ, וּמַכְרִיזִים אָנוּ לָכֶם אֶת חַיֵּי עוֹלָם אֲשֶׁר הָיוּ אֵצֶל הָאָב וְנִגְלוּ לָנוּ. |
ג וּמַה שֶּׁרָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ מוֹדִיעִים אָנוּ גַּם לָכֶם כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם שֻׁתָּפוּת עִמָּנוּ; וְשֻׁתָּפוּתֵנוּ שֶׁלָנוּ הִיא עִם הָאָב וְעִם בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. |
ד וְאֶת אֵלֶּה כּוֹתְבִים אָנוּ לָכֶם כְּדֵי שֶׁשִּׂמְחָתֵנוּ בָּכֶם תִּהְיֶה מֻשְׁלֶמֶת. |
ה וְזוֹהִי הַבְּשׂוֹרָה שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ וּמְבַשְּׂרִים אָנוּ לָכֶם, שֶׁאֱלֹהִים אוֹר הוּא וְכָל חֹשֶׁךְ אֵין בּוֹ. |
ו וְאִם אוֹמְרִים אָנוּ שֶׁשֻּׁתָּפוּת יֵשׁ לָנוּ עִמּוֹ, וּמִתְהַלְּכִים אָנוּ בַּחֹשֶׁךְ, שַׁקְרָנִים אָנוּ וְלֹא בָּאֱמֶת מִתְנַהֲלִים אָנוּ. |
ז אֲבָל אִם בָּאוֹר מִתְהַלְּכִים אָנוּ, כְּמוֹ שֶׁהוּא בָּאוֹר, יֵשׁ לָנוּ שֻׁתָּפוּת זֶה עִם זֶה וְדַם יֵשׁוּעַ בְּנוֹ מְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל חֲטָאֵינוּ. |
ח וְאִם נֹאמַר שֶׁאֵין לָנוּ חֵטְא, אֶת עַצְמֵנוּ אָנוּ מַטְעִים וְהָאֱמֶת אֵינֶנָּה בָּנוּ. |
ט אֲבָל אִם מִתְוַדִּים אָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ, נֶאֱמָן הוּא וְצַדִּיק לִסְלֹחַ לָנוּ אֶת חֲטָאֵינוּ וּלְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל עַוְלָתֵנוּ. |
י וְאִם אוֹמְרִים אָנוּ שֶׁלֹּא חָטָאנוּ, עוֹשִׂים אָנוּ אוֹתוֹ לְשַׁקְרָן, וּדְבָרוֹ אֵינוֹ אֶצְלֵנוּ. |
א
א מסַבּרִין חנַן לכוֹן להָו דּאִיתָוהי הוָא מִן בּרָשִׁית. הָו דַּשׁמַעֲן וַחֲזַינָיהי בּעַינַין. חֲזַין וגַשְׁן בּאִידַין. הָו דּאִיתָוהי מִלתָא דחַיֵּא. |
ב וחַיֵּא אִתגּלִיו. וַחֲזַין וסָהֲדִּין חנַן. ומַכרֲזִין חנַן לכוֹן חַיֵּא דַלעָלַם הָנוֹן דּאִיתַיהוֹן הוָו לוָת אַבָא ואִתגּלִיו לַן. |
ג וּמִדֶּם דַּחֲזַין וַשׁמַעֲן מָודּעִין חנַן אָף לכוֹן. דּתִהוֶא לכוֹן שָׁותָּפוּתָא עַמַּן. ושָׁותָּפוּתַן דֵּין דִּילַן אִיתֵיהּ עַם אַבָא ועַם בּרֵהּ יֵשׁוּע משִׁיחָא. |
ד והָלֵין כָּתבִּין חנַן לכוֹן דּחַדוּתַן דַּבכוֹן תִּהוֶא משַׁמֶליָא. |
ה והָדַא הי סבַרתָא דַשׁמַעֲן מִנֵּהּ. וַמסַבּרִין חנַן לכוֹן: דּאַלָהָא נוּהֲרָא הו וחֶשּׁוֹכָא כֹל כֻּלֵּהּ לַיתּ בֵּהּ. |
ו ואִן אָמרִין חנַן דּשָׁותָּפוּתָא אִית לַן עַמֵּהּ וַמהַלּכִין חנַן בּחֶשּׁוֹכָא. דַּגָּלֵא חֲנַן ולָו בַּשׁרָרָא רָדֵין חנַן. |
ז אִן דֵּין בּנוּהֲרָא מהַלּכִין חנַן אַיך דּהוּ אִיתָוהי בּנוּהֲרָא. אִית לַן שָׁותָּפוּתָא עַם חֲדָדֵא. וַדמָא דיֵשׁוּע בּרֵהּ מדַכֶּא לַן מִן כֻּלהוֹן חֲטָהַין. |
ח ואִן נֵאמַר דּלַיתּ לַן חֲטִיתָא. נַפשַׁן מַטעֵין חנַן וַשׁרָרָא לַיתּ בַּן. |
ט אִן דֵּין מָודֵּין חנַן בַּחֲטָהַין. מהַימַן הוּ וזַדִּיק דּנִשׁבּוֹק לַן חֲטָהַין. וַנדַכֵּין מִן כֻּלֵּהּ עָולַן. |
י ואִן אָמרִין חנַן דּלָא חֲטַין. עָבדִּין לֵהּ דַּגָּלָא. ומִלתֵהּ לַיתּ לוָתַן. |